בשנות ה-40 לחיי, מקיים עשייה מקצועית מגוונת

בתחומי הטיפול וההדרכה (supervision).

 

ניסיון מקצועי

​

בתחילת דרכי המקצועית, ידעתי שהאדם ונפשו מעניינים אותי. הרצון לעסוק בפסיכותרפיה התגבש תוך כדי תנועה.

לימודי תרפיה במוסיקה וטיפול פסיכולוגי משמעותי שעברתי, הביאו אותי לבחור בטיפול כמקצוע וכדרך חיים.

עבדתי שנים רבות כמטפל במוסיקה במסגרות חינוכיות, הדרכתי סטודנטים מתכניות הכשרה שונות בטיפול במוסיקה והייתי שותף במשך 5 שנים לריכוז תחום ההדרכה לתרפיסטים באמנויות במתי"א ת"א – משרד החינוך, שם עסקתי בעיקר בהדרכות קבוצתיות ופרטניות.

במקביל לעבודתי כמטפל במוסיקה וכמדריך, השלמתי לימודי תואר שני בעבודה סוציאלית ובהמשך, סיימתי לימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית.

בין לבין, התנדבתי כשנתיים וחצי בתחנה לבריאות הנפש של משרד הבריאות בפ"ת על מנת להכשיר את עצמי כמטפל פרטני עם מבוגרים.

כיום, מלבד עבודתי בקליניקה, אני עובד כמטפל פרטני וקבוצתי במרכז יום לטיפול במבוגרים עם קשיים בתחום הבין-אישי, הזוגי והמיני, ומלמד בתכנית לתואר שני בתרפיה במוסיקה, במכללת לוינסקי.

 

אני מרגיש שלמרות עבודתי הציבורית והאקדמית, חדר הטיפול נשאר תמיד הזהות המקצועית והאישית המרכזית שלי. 

​

הדרכה

 

במהלך השנים בהם הדרכתי סטודנטים ומטפלים באמנויות במסגרת פרטנית וקבוצתית, חיפשתי גישה להדרכה שתיתן מקום מרכזי לחוויה של המודרך את המטופל שלו.

לשמחתי, נרשמתי לסדנה של ג'רמי רוז שעוסקת בהדרכה פסיכו-דינמית באוריינטציה חווייתית-תהליכית שהשפיעה עלי רבות כמדריך.              

 

וכך כותב ג'רמי רוז בהזמנה להשתלמות: "הדרכה פסיכו דינמית באוריינטציה חווייתית-תהליכית הינה דרך עבודה המאפשרת למדריך ולמודרך כאחד להתחבר לתכנים הלא מודעים המשתחזרים ספונטאנית במפגש ההדרכתי. באמצעות "התהליך המקביל", המודרך והמדריך פוגשים אסוציאציות תחושתיות, רגשיות, ומחשבתיות ומעבדים יחד את משמעויותיהן. תפקידו של המדריך לייצר סביבה המבטיחה את חירותו של המודרך לחשוב ולחלום ולהיות בהכרה חיה למתרחש בתוך הקשר הטיפולי וההדרכתי, לצד משחק הגומלין בין השניים".

 

"הדרכה פסיכו-דינמית באוריינטציה חווייתית-תהליכית שונה מצורתה הנפוצה של ההדרכה הפסיכו-דינמית. בגישה זו, פגישת ההדרכה נפתחת עם הזמנה למודרך להתייחס לתכנים האסוציאטיביים המתעוררים ביחס לאחד מקשריו הטיפוליים. המודרך מדלג על תיאור מפורט של רקע ומהלך הטיפול, ומתמקד תחילה בביטויה החווייתיים של ההעברה הנגדית ובתיאור מינימליסטי של המטופל.

בשלב הבא, המודרך מתאר מקטע של מפגש טיפולי, במקום הקראת הוורבטים הכתובים, והמדריך והמודרך כאחד מתפנים לחקירת תכני ההעברה המופיעות בדיאדה הטיפולית ובתוך המרחב האינטר סובייקטיבי."